תפור עליי

לפני שנתיים בערך, זרקתי משהו על זה שאני נורא רוצה לדעת לתפור במכונת תפירה. האישלי (החד כתער), לקח לתשומת ליבו, והפתיע אותי ביום הולדתי במכונת תפירה וינטאג' יפהפייה, שככל הנראה יוצרה בשנת 1948. ההתרגשות היתה בשיאה, וכך במשך שנתיים ישבה מכונת התפירה בצד ללא שימוש כמובן.

המכונה שלי

ביום הולדתי האחרון, אחי הקטן החליט שהשנה הוא נותן לי במתנה- שיעורי תפירה! (בדיוק הדחיפה שהייתי זקוקה לה. תודה ילד.) וככה הגענו לשיראל.

שיראל אינגלזה, בת 35, מפעילה סטודיו לתפירה בביתה המקסים שביהוד, שם היא גרה יחד עם בעלה ושני ילדיהם (בן ובת, יפהפיים יש לציין). היא בוגרת בצלאל במחלקה לצורפות ואופנה, עבדה כשכירה כמה שנים כמעצבת במותג ישראלי ובמקביל בהוראת עיצוב ואופנה, עד שבשלב מסוים החליטה שדי והפכה לבוס של עצמה. הפכה לעצמאית. והיר ווי אר.

לשיעור הראשון הגעתי ארנבת מפוחדת. אני עקומה, אני לא אצליח, אני מפחדת מהמכונה, אני שמאלית(!). דפקנו בדלת (כן, אח שלי היה איתי בשיעור הראשון להחזיק לי את היד), ופתחה לנו את הדלת בחורה יפהפייה (שיראל, כן?) עם חיוך ענק וזרועות פתוחות. נשבעת שקצת נרגעתי.

נכנסו לסטודיו. מכונות תפירה בכל פינה, רהיטים בצבע לבן, הרגשה של חלל גדול ופתוח, וקיר אחד מטריף עם מלא גלילי חוטים צבעוניים.

ממש מההתחלה כבר הפכנו כולנו לחברים טובים. היא מצידה מאוד התעניינה בחיים שלנו ושאלה כל מיני שאלות, ואנחנו התמסרנו אליה בשנייה וסיפרנו הכל, אולי יותר מדי. גם אנחנו כמובן התעניינו והיא התמסרה בחזרה. ההרגשה הייתה מיד מאוד נינוחה וחברית מה שעזר ממש בתהליך הלימודי. היא הכירה לי את מכונת התפירה, את כל החלקים בה, הראתה לי שהיא לא כל כך מפחידה. והתחלנו יחד להשתמש בה וללמוד. רגלית, חיזוק, רוורס, מחט, סוגי בדים, גזרות, סיכות. הכל בקול עדין ורגוע ובגישה סופר חיובית ורגועה שעשתה אותי (אותי!) רגועה בחזרה. מאוד היה חשוב לה לאורך כל השיעורים להעצים אותי. להעלות לי את הביטחון. "איזה יופי את עושה", "וואו, תראי איזה ישר יצא לך". האמת, זה עבד. הייתי מהזה מבסוטה מעצמי.

חמישה שיעורים פרטיים (ואחד בסטודיו הפתוח) עשיתי אצל שיראל- ציירנו, גזרנו, תפרנו ודיברנו. על הכל. על החיים. אפילו גילינו כמה דברים שיש לנו במשותף, ביניהם ששתינו איטלקיות! (צ'או מאמא).

חמישה שיעורים (שהיו גם טיפוליים לגמרי) ולמדתי הרבה על עצמי תוך כדי. הבנתי כמה כוח יש ללמידה, לעבודת ידיים ועשייה משותפת. גם ללמוד וגם ללמד צריך לדעת איך. להיות סבלני, מקבל, לתת אמון, לסמוך ולתת שיאמינו בך. להבין איפה אתה יכול לשפר ולהתרכז יותר. איפה אתה צריך לתת ואיפה לקבל.

חמישה שיעורים עם שיראל ויצאתי לביאת תפירה! אני ישרה, אני אצליח, אני לא מפחדת מהמכונה ואני עדיין שמאלית! ממש לא נורא.

ומאז, אני תופרת גם בבית, במכונת הוינטאג' שלי, שהאישלי קנה לי.

הכנתי בבית! לבד!

רוציםות ללמוד לתפור? יאללה!

אצל שיראל תמצאו שיעורי תפירה פרטיים, שיעורי סטודיו פתוח, סדנאות תפירה למתחיליםות, סדנאות תפירה למתקדמיםות, סדנאות לילדיםות, קייטנות בחופשים, סדנאות מתנה פרטיות (שזה מה שאני קיבלתי מאח שלי!) ועוד ועוד. הכי כדאי- פשוט לפנות אליה. לשאול אותה. היא מקסימה, באחריות.

ניתן למצוא אותה בדף הפייסבוק שלה: https://www.facebook.com/%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%94-105224643297585/

או בנייד: 054-5832846

יש לה בסטודיו הכל- מכונות תפירה, מספריים, סיכות, גירים, סרגלים וגם בדים ורוכסנים שניתן לרכוש ממנה בסכום ממש זעום, או להביא בעצמכם.

אל תפחדו, זה תפור עליכם/ן!