מכירים את זה שאתם מגיעים למקום מסוים וכבר מבחוץ אתם מרגישים את האנרגיה הטובה שיש בפנים, כבר אתם מרגישים בנוח? ואז אתם מכירים את האנשים שבתוכו ומבינים למה? ככה בדיוק הרגשתי כשהגעתי לבית של עינב.
עינב שטיינברג, בת 31, נשואה לעמית, אמא לשקד בת החצי שנה (ולעוד כמה בעלי חיים פרוותיים ונעימים במיוחד) ומפעילה סטודיו לפילאטיס והעצמה נשית בביתה שברחובות.
את עינב הכרתי דרך שרשור מתנות לחג בקבוצת פייסבוק מצחיקה ששתינו חברות בה. אני הצעתי להכין לוגו על עץ, היא הציעה בתמורה שיעור פילאטיס ומשם הכל התגלגל וקבענו להיפגש.
הגעתי לביתה ומיד הרגשתי בבית. לא הצלחתי להתאפק וישר נתתי לה את המתנה שלי- הלוגו המקסים שלה על חתיכת העץ שלי. היא ממש התרגשה, וגם אני.
קשקשנו קצת בסלון יחד עם שקדי הקטנה ואז עברנו לסטודיו לשיעור פילאטיס.
וידוי: אף פעם לא עשיתי פילאטיס. וידוי 2: שאלתי את עינב אם יש הבדל בין פילאטיס ליוגה. את התשובה שהיא נתנה לי אין לי דרך לשחזר כי תצטרכו לשמוע את זה ממנה יחד עם המבט של התשוקה שיש לה בעיניים כשהיא מדברת על פילאטיס. אבל בקיצור- עולם ומלואו.
במהלך השיעור, מעבר לזה שהזזתי שרירים בגוף שלא ידעתי שקיימים בכלל, למדתי המון. עינב הסבירה כל דבר תוך כדי- למה לעשות, איך לעשות, איפה אני מרגישה את זה. מאוד היה לה חשוב שכל הזמן אהיה מודעת להכל. שאקשיב לגוף שלי, אמצא את הגבולות, אדע מה הוא יכול ומה לא, מה נכון לו ומה לא. איך לטפל, איך לאזן. הכל בקול מרגיע ונוח. לידי, בגמישות מעוררת השראה, גם שקד בת החצי שנה עשתה תרגילים שאני יכולה רק לחלום לעשות.
אחרי שסיימנו ושקד נרדמה, ישבנו על תה ואגוזים ודיברנו. על הכל.
זה לא היה ראיון, זאת היתה שיחה בין שני לבבות. על החיים. גילינו דברים משותפים בהשקפת עולמנו וגם ששתי האמהות שלנו איטלקיות! אחרי התשוקה שראיתי בעיניה כשדיברה על פילאטיס, עניין אותי מאוד לשמוע איך היא הגיעה לעולם הזה, מה משך אותה לשם. הייתה לי הרגשה שזה סיפור מעניין. לא התאכזבתי.
כילדה, בילתה עינב שעות רבות בסטודיו של אמא שלה כמתעמלת מכשירים. זה היה בשבילה מעצים. היא למדה להתגבר על קשיים, להכיר את הגוף שלה ולהוציא ממנו חוויות מדהימות. יחד עם זה, היא לא הבינה כמה היא לא יודעת עדיין מספיק על הגוף שלה. "בהתעמלות אימנו אותנו לבטן ממש חזקה. היום בתור מורה לפילאטיס אני יודעת שזה בא על חשבון רצפת האגן שנחלשה ולא טופלה בזמנו. וכך נוצרו מצבים של דליפות שתן למשל". אפקט השפופרת היא קראה לזה- כשהבטן עובדת חזק ודוחפת לגמרי את רצפת האגן. אחרי פציעות אורתופדיות שונות, שכללו גם פציעה בצבא, היא התחילה לעשות פילאטיס כשיקום בתנועה. היום היא יכולה להגיד בפה מלא כמה זה משנה חיים. "כשרופאים אומרים לאנשים אחרי פציעה- תנוח, תן למקום קודם להחלים- זה לא נכון! צריך לעשות שיקום מבוקר בתנועה. כזה שיתאים לסוג בפציעה. כזה שיגרום לו באמת להחלים.", וזה בדיוק מה שהיא עשתה. בבדיקת החתך לאחר תקופה של שיקום, כשהיא היחידה שהגיעה ללא קביים, היא הבינה את הקסם והחליטה שהיא הולכת להוציא תעודה.
הכשרה של שנה בפילאטיס מזרון ומכשירים. שם למדה על יחסי הגומלין עם הגוף וכמה צריך לחזק ולאזן אותו על בסיס יומיומי. מאז היא עבדה בתור מורה לפילאטיס כשכירה והיה לה מדהים. לפני 4 וחצי שנים בערך, כשעברה לגור יחד עם בן זוגה, בנתה בהדרגה את כניסתה לעצמאות והחלה לעשות שיעורי פילאטיס בסלון ביתם לצד העבודה כשכירה. "זה היה כיף כי פתאום את אדון לעצמך. לא חייבת דין וחשבון לאף אחד".
הרצון להמשיך ללמוד בער בעינב, ואחרי שנחשפה כמה פעמים לאותיות האזהרה לנשים בהריון לא לאמץ את הגוף או להזיז אותו בכלל, היא הבינה מה הדבר הבא מבחינתה- קורס ייעודי של התעמלות לנשים בהריון ושיקום הבטן ורצפת האגן אחרי הלידה. כי מאוד חשוב להזיז את הגוף בזמן ההריון, בצורה מבוקרת ונכונה. אישה הריונית צריכה לתחזק את הגוף שלה בכל שלב. הוא משתנה, האיזון משתנה, מנח האגן משתנה.
זמן קצר אחרי תחילת הקורס, נכנסה עינב בעצמה להריון ונחשפה למערכת הבריאות ולדרך בה היא תומכת (או לא תומכת) בהריוניות. "החלפתי ארבעה רופאי נשים במהלך ההריון. רופאים שלא הסכימו לתת לי תשובות לשאלות שלי. לא הבינו למה אני רוצה לדעת. זה הגוף שלי, ברור שארצה לדעת".
ואז- נפל האסימון.
סטודיו לפילאטיס והעצמה נשית.
"כמו שאני רוצה שנשים יבינו שמותר להן לשאול ושהן יכולות לסמוך על ההרגשה שלהן והאינסטינקטים שלהן במהלך ההריון והלידה, כך גם אני רוצה לגרום להן להרגיש בפילאטיס- לחזק את ההבנה שמה שהן מרגישות זה בדיוק נכון להן."
עינב התחילה להעביר שיעורים וסדנאות מעצימות לנשים בנושא הריון ולידה, שידרגה את הלוגו ואת עמוד הפייסבוק, ובלי ששמה לב- פתאום הגיעה הלידה.
הלידה של עינב הייתה לידה לא טבעית. שלושה ימים של זירוזים עקב חשד לבעיה כלשהי. שם היא הבינה כמה כוח יש לגוף שלה. "מהשנייה שהתחילו הצירים השתמשתי בכל הכלים שקיבלתי מהקורס- כל הזמן הייתי בתנועה. הייתי בפוקוס. זה הפחית את הכאב והפך את הלידה לחוויה חיובית ומדהימה!".
עינב אומרת שאפשר לקחת מינון נמוך של אפידורל כדי להרגיש את צירי הלחץ, ככה אפשר לדעת איך ללחוץ. להרגיש את רצפת האגן. כל אחת לפי איך שמתאים לה.
אחרי הלידה, חזרה עינב להפעיל את הסטודיו בביתה. עם הרבה יותר ניסיון אישי. מאז היא מרגישה שהשליחות שלה היא ללמד נשים לתחזק את עצמן בהריון, ללמד נשים לנוע בלידה ולהיות נוכחות בחוויה ("מיטיב עם ההיקשרות הראשונית לתינוק") וללמד אימהות להיות חזקות גם אחרי הלידה. מסגרת תומכת תנועתית היא חשובה מאוד על מנת להימנע/ לצאת מדכדוך ודיכאון- גם חיצונית וגם פנימית.
עכשיו כשהיא אמא בעצמה, הכל מועצם יותר והיא מבינה את הכל יותר שזה דיי מדהים, אבל להיות עצמאית ואמא בו זמנית זה ללא ספק מאתגר. כרגע הטיפול בשקד הוא בעדיפות ראשונה, כך שכל השאר נדחק מעט הצידה. לא בפול פאוור. לתחזק את עמוד הפייסבוק, שיווק, לקוחות- הכל עליה. היא עדיין לומדת איך לאזן ויודעת שאתגרים נוספים יצוצו והיא מחבקת את כולם באהבה. "כי כשזה מצליח זה מספק בטירוף! כשהשיעור מלא, כשמתאמנת מביאה חברה, כשמפרגנים לי". העבודה היא קשה אבל משתלמת, גם עצמאית וגם כאמא.
נוח לה היום להיות גם קצת שכירה, אך אין ספק שהמחשבה שיש לה את האמירה שלה והרצון (והיכולת) להפיץ אותה- היא המחשבה הטובה ביותר.
כיום עינב מעבירה בסטודיו שלה שיעורי פילאטיס פרטיים, קבוצתיים וסדנאות.
הסדנה הקרובה תתקיים ב 24.5- סדנת הכנה ללידה תנועתית.
עוד על הסדנה ועל הסטודיו של עינב ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק שלה- https://www.facebook.com/IshaBeTnua/
וניתן גם להשיג אותה בנייד- 052-4228685