"אמא, למה חוגגים את חג החנוכה?" שאל הילד המאוד מדומיין (והיפה יש לציין) שלי ושל נבו. ואני עניתי- כי זה כיף? כי קרו ניסים?
דבר ראשון לא טעיתי לגמרי. הסיבה הקצרה מאוד היא באמת בגלל ניסים שקרו, ודבר שני אני צריכה ללמוד לחרטט לילד המדומיין שלי ביותר ביטחון. וואלה, שיעורי חברה עם המחנכת חיה היו לפני מיליון שנה וכל מה שאני זוכרת משם בגילי המופלג זה חצאי משפטים. פך השמן.. יהודה המכבי... החשמונאים... וניסים. זהו. מביך.
אז שאלתי את גוגל ואת אבא. תמיד יש להם תשובות לשאלות המביכות שלי.
והנה לפניכםן אחרי תחקיר מעמיק, ההסבר הקצר, הפשוט והברור לסיפור החנוכה כפי שאני הבנתי אותו (אל תתפסו אותי בקטנות!). מקווה שיעשה למביכיםות כמוני אי שם ברחבי הגלוב סדר בבלגן.
הכל התחיל בבחור צעיר בשם אלכסנדר מוקדון, שאיפשהו בסביבות שנת 300 לפנה"ס התחיל להשתלט על חלקים גדולים מהעולם ולהנחיל בהם את התרבות היוונית החדשה- ההלניסטית. בשלב מסוים גם ישראל (שאז לא היתה עדיין ישראל) נכבשה על ידו ושם הסיפור הסתבך. אנטיוכוס, המושל מטעם האימפריה ההלניסטית בארץ ישראל, נתקל בבעיות בהנחלת התרבות והמסורת שלהם שם. למה? כי התרבות ההלניסטית התבססה על שכלו הישר של האדם, על התבונה, על הפילוסופיה, וביהדות סברו כי מעל התבונה ומעל האדם יש משהו רוחני עמוק יותר, קדוש יותר. זה פחות זרם לאנטיוכוס וחבריו היוונים, והם החליטו להטיל גזרות על קיום הדת היהודית, שמירת המסורת היהודית ולהחרים את בית המקדש.
בימים ההם (בזמן הזה), החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית בארץ ישראל. מתתיהו, שהיה כהן פופולרי בשושלת הזו וכל מי שהיה סביבו לא יכלו לסבול את הגזירות הנוראיות והתחילו לתכנן מרד. יהודה המכבי (או יותר נכון המקבי), בנו של מתתיהו, מונה על ידי אביו להיות מנהיג המרד והתוכנית יצאה לדרך- מרד החשמונאים! היו כמה קרבות לא קלים, לא אשקר. אך בסופם, הוכתר המרד כניצחון. החשמונאים המעטים ניצחו את היוונים הרבים והחזירו לעצמם את בית המקדש ואת החופש למסורת שלהם (נס מספר 1).
כחלק משיקום המסורת אחרי ההרס של היוונים, רצו היהודים לחדש את עבודות בית המקדש ומצוותיו, כאשר אחת מהן היתה הדלקת המנורה. אך אבוי, נשאר רק פך שמן טהור קטנטן שיספיק להאיר את בית המקדש ליום אחד בלבד. ולהכין שמן טהור חדש ייקח לפחות שמונה ימים! הם הלכו על זה בכל זאת, כי מה יש להם להפסיד ואיכשהו, באורח פלא, פך השמן הקטנטן הספיק לשמונה ימים (נס מספר 2).
הסוף.
מה הבנו פה גבירותיי ורבותיי?
קודם כל שני ניסים מגניבים קרו, שזה נשמע אחלה סיבה לחגוג חג. שנית כל, פך השמן הספיק למנורת בית המקדש לשמונה ימים ולכן חוגגים את החג במשך שמונה ימים.
אני חושבת שיש לנו תשובה מספקת.
אז כשיגיע היום ויבוא הילד שלי וישאל- "אמא, למה חוגגים את חג החנוכה?"
אחייך ואגיד לו- או שתקרא את הבלוג שלי או שתשאל את גוגל וסבא. תמיד יש להם תשובות.
חג שמח ותזכו לנרות!
